בספרו של קרול לואיס “הרפתקאות אליס בארץ הפלאות”, ישנו קטע בו אליס מגיעה לצומת דרכים ומתלבטת באיזו דרך לבחור, כשפתאום היא קולטת את החתול שונר יושב על ענף של עץ ומביט בה.
היא שואלת אותו :
“התואיל לומר לי בבקשה, באיזו דרך עליי ללכת מכאן?”
“זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע” עונה לה החתול.
“לא אכפת לי כל-כך לאן” אומרת אליס.
“אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי” אומר החתול.
“בתנאי שאגיע לאנשהו,” אליס מוסיפה כהסבר.
“בטוח שתגיעי” אומר החתול ” אם רק תתמידי בהליכה.”
כדי להגיע למקום מסוים, צריך לדעת קודם כל לאן הולכים. הרי לא היינו מעלים על הדעת לצאת למסע או לטיול מבלי שהגדרנו קודם לאן אנו רוצים להגיע. מה אנו עושים לפני יציאה לחופשה בחו”ל? קודם כל מחליטים על יעד, חושבים איך נגיע אליו, מחשבים עלויות, קונים ספר ומפה, מכינים מסלול, מזמינים טיסות ובתי מלון. בקיצור, אנו משקיעים הרבה זמן ואנרגיות בתכנון הטיול שלנו.
אבל כשמדובר בחיים האישיים שלנו, כמה זמן אנו מקדישים למחשבה על היעדים שלנו, על מה אנו רוצים להיות ולהשיג ועל הדרך להגיע לשם? רוב האנשים מבזבזים יותר זמן על תכנון חופשת הקיץ שלהם מאשר על תכנון חייהם.
עפ”י הגדרה מילונית, חזון הוא תמונה שאדם רואה בחלומו, בדמיונו או בעיני רוחו.
החזון האישי הוא תמונה ברורה ומפורטת ככל האפשר של העתיד שלנו, של חיינו כפי שהיינו רוצים לראות אותם. הוא מורכב מכל אותם דברים המרגשים אותנו, שאנו אוהבים ורוצים לעשות. הוא מורכב מהחלומות שלנו, ממשאלות ליבנו ומהדרך בה היינו רוצים שחיינו יתממשו בתחומים שונים כגון: משפחה, זוגיות, קריירה ועוד.
מחקרים שבדקו את מאפייניהם של האנשים המצליחים ביותר בעולם הראו שלכולם היה חזון ברור מאד בתחום בו הם פעלו. כשיש לנו חזון, החזון נותן לנו את הכיוון ומסייע לנו לקבל החלטות נבונות תוך מחשבה על התוצאה הסופית הרצויה לנו. החזון מאפשר לנו להתעלות מעל הנסיבות והקשיים של חיי היומיום בדרך אל המטרות שלנו. כשאין לנו חזון כזה, אנו פעמים רבות מוצאים את עצמנו “מתגלגלים” עם מה שהחיים מזמנים לנו.
ישנם שלושה מרכיבים לחזון משכנע ומרתק:
מטרה משמעותית.
ערכים ברורים.
תמונה של העתיד.
1. מטרה משמעותית
הגדרת המטרה צריכה לענות על השאלה: “מדוע?” מדוע זה חשוב לנו.
כדי לנוע במלוא הקיטור קדימה דרושה מטרה ברורה. מטרה משמעותית נוטעת בנו התרגשות ומחויבות להשגתה. מחקרים מראים שאנשים המציבים לעצמם מטרות נוטים להצליח יותר מאנשים שאינם עושים זאת. הצבת מטרה הינה התחייבות במילים, והתחייבויות כאלה משדרות לנו ולאחרים את האמונה שאנו מסוגלים להתגבר על המכשולים בדרך להשגת המטרה.
ב-1879 הכריז תומס אדיסון שהוא יציג את הנורה החשמלית לציבור ב-31 בדצמבר, אף כי כל הניסויים שערך עד אותו שלב נכשלו. הוא השליך את תרמילו מעבר לחומה, וביום האחרון של השנה היה אור. ב-1962 כשג’ון קנדי יצא קבל עם ועדה בהצהרה שעד סוף העשור ארה”ב תנחית אדם על הירח, חלק מן המתכות שהיו דרושות למסע טרם הומצאו והטכנולוגיה שהייתה נחוצה להשלמת המסע לא הייתה זמינה. התחייבות מילולית, נועזת ורבת השראה ככל שתהיה, אמנם אינה מבטיחה שנוכל להגיע למחוז חפצנו, אך היא מגדילה את סבירות ההצלחה.
הצבת מטרות וחתירה לתכלית ברורה חיוניות גם להשגת תחושה של זרימה. לדברי הפסיכולוג צ’יקסנטמיהאי, זרימה היא מצב שבו האדם נתון בחוויה שהיא בעצמה וכשלעצמה מתגמלת, מצב שבו תחושתנו היא שאנחנו והחוויה מתמזגים לישות אחת. כשאנו נמצאים במצב של זרימה אנו חווים הנאה ונמצאים במיטבנו. בכל פעילות שאנו עושים במצב של זרימה- תהיה זו בעיטה בכדור, כתיבת שיר או לימוד לבחינה- אנו ממוקדים לחלוטין בפעילות כאשר שום דבר לא מתחרה על תשומת לבנו. כשדעתנו אינה מוסחת בגלל כל הדברים האחרים שיכולנו לעשות, כשאנו מחויבים בלב ובנפש ליעד שקבענו לעצמנו, אנו משוחררים להתמסר כליל למטלה שלפנינו. כשאנו מנצלים את מלוא היכולת שלנו אנו לומדים, מתפתחים, משתפרים ומתקדמים לקראת היעד העתידי שלנו.
2. ערכים ברורים
ערכים ברורים עונים על השאלה “כיצד”? הערכים מספקים הנחיות כלליות לגבי האופן שבו עלינו להתקדם בעת החתירה להשגת מטרתנו. ערכים הם אותם דברים בהם האדם מאמין, המכוונים את התנהגותו והחלטותיו ובסופו של דבר תומכים בחזונו. כדי לענות על השאלה “כיצד”, אנו צריכים ללמוד להכיר את הערכים העמוקים והאמיתיים ביותר שלנו, ללמוד להכיר את סדרי העדיפויות והקדימויות שלנו, לא את אלה שאחרים לימדו אותנו שהם החשובים ביותר, אלא את אלה שאנו מרגישים שערכם גבוה ביותר.
לערכים ישנה חשיבות ברמה הקיומית. לא מדובר כאן בהתנהגות נכונה או לא נכונה מבחינה מוסרית. ערכים אינם כללי מוסר במובן החברתי המקובל. הם אינם נוגעים לאופי מוסרי או להתנהגות אתית, על אף שחיים הנסמכים על קודים מוסריים עשויים להיות בעלי ערך או להעניק הערכה עצמית. ערכים אינם דבר מוחשי. הם אינם דבר מה שאנו עושים או שיש ברשותנו. כסף, לדוגמה, אינו ערך על אף שדברים שאפשר לעשות בעזרתו יכולים להיחשב ערכים: הנאה, שפע, שליטה, ביטחון ,יצירתיות, שלוות נפש, עזרה לזולת.
עם זאת, על אף שערכים אינם מוחשיים, הם לא סמויים מעיני אחרים. אנו יכולים להיכנס לחדר שבו יש אנשים זרים ולקבל תחושה מה אנשים מעריכים, זאת באמצעות הלבוש שלהם, צורת עמידתם בחדר והאינטראקציה שלהם עם אחרים. אנו יכולים לחוש את הערכים בחדר : כוח, חברות, אינטימיות, קשר עצמאות, הנאה ועוד.
ערכים הם מי שאנחנו בחיינו ברגע זה. לא מי שהיינו רוצים להיות ולא מי שאנו חושבים שאנחנו צריכים להיות. ערכים הם אותם דברים יסודיים באמת, שנותנים לנו תחושה של נכון ולא נכון בחיים, ועלינו לספק אותם בדרך כלשהי, אחרת נחווה תחושת חסר. דרך אחרת להסביר זאת היא לומר שהערכים מייצגים את המהות הייחודית והאישית שלנו, הדרך העיקרית והמספקת ביותר שבה אנו מבטאים את עצמנו ומתייחסים לדברים. הם משקפים את הנאמנות שלנו לעצמנו.
אנתוני רובינס מומחה לשיפור ביצועים טוען בספרו “להעיר את הענק שבפנים” כי ערכים הם המצפן המכוון אותנו אל יעדנו האולטימטיבי. בחיינו האישיים והמקצועיים, עלינו להבהיר לעצמנו מה חשוב לנו ביותר ולהחליט כי נחיה על פי ערכים אלה בכל תנאי. עקביות זו חייבת להתרחש ואין זה משנה אם הסביבה מתגמלת אותנו על כך שאנו חיים על פי הערכים שלנו או לא. עלינו לחיות על פיהם אפילו כאשר המשחק נוטה נגדנו, אפילו כאשר איש אינו מעניק לנו את התמיכה שאנו זקוקים לה.
3.תמונה של העתיד
תמונת העתיד שאנו מבקשים לשרטט עונה על השאלה : “מה?” מה אנו מדמיינים לעצמנו בעתיד. אם נראה את הדבר לנגד עינינו תמיד, נצליח להיות ולעשות יום יום את מה שחשוב ביותר.
ד”ר צ’ארלס גארפילד ערך מחקר מקיף על ספורטאים ואנשי עסקים מצטיינים. משיכתו לעולם המצוינות החלה כשעבד בתכנית המחקר של סוכנות החלל (NASA) ועקב אחר האסטרונאוטים המתאמנים שוב ושוב בהדמיה לפני טיסתם לחלל. אחת הנקודות העיקריות במחקרו היא שכמעט כל הספורטאים ברמה בינלאומית וכן אנשים אחרים שהגיעו למצוינות בתחומיהם השונים, עושים תרגילי דמיון מודרך. הם רואים, מרגישים ומתנסים בדברים קודם שהם עושים אותם.
כל אחד מאיתנו משתמש בדמיונו. אנו עושים זאת כאשר אנו חולמים בהקיץ, נזכרים בחוויה מן העבר או חושבים על אחד ממכרינו. זוהי פעילות טבעית ואוטומטית במידה רבה, בדומה לנשימה או להליכה. כאשר אנו משתמשים בדמיון מודרך, אנו בעצם רותמים את הפעילות האוטומטית הזו ומשתמשים בה באופן מודע ורצוני. אנו בוחרים את הזמן, את המקום, את המטרה ואת התוכן הכללי של הדמיון המודרך שלנו.
מחקרים רבים נעשו בנושא שנהוג לכנותו “תיאורית הדומיננטיות המוחית”. הממצאים מצביעים על כך שכל אחת משתי ההמיספרות של המוח – הימנית והשמאלית – נוטה להתמחות בתפקודים שונים ולפקח עליהם. בהנחה שאנו ימניים, ההמיספרה השמאלית שולטת על תהליכים הגיוניים ומילוליים, ואילו ההמיספרה הימנית מתמודדת עם תהליכים אינטואיטיביים ויצירתיים. המצב הפוך אצל שמאליים. דמיון מודרך הוא בעיקר פעילות של המוח הימני – אינטואיטיבית, רגשית ובלתי קווית. זוהי הסיבה לכך שדמיון מודרך טוב אינו חייב להיות הגיוני וסדרתי בצורתו ובתוכנו.
ההמיספרה הימנית היצירתית המעלה את התמונות מן הדמיון היא אחד הכלים החשובים שיש לנו הן ליצירת חזון והן לשילובו הלכה למעשה בחיינו. מובן שכאשר מנסים לשמר את הדמויות, הרגשות ואת התמונות של מוח ימין בנוסח כתוב של חזון, נודעת חשיבות גם למוח שמאל ההגיוני מילולי. הכתיבה היא פעילות שרירית נפשית – עצבית המסייעת לגישור בין המודע לבין תת-המודע ולמיזוג ביניהם. הכתיבה מזקקת, מגבשת ומבהירה את החשיבה ועוזרת לפרק את השלם לגורמים.
כל מה שיש לנו הוא ההון האנושי שלנו- מדובר בכישרונות שלנו, במיומנויות שלנו, בקשרים האישיים שלנו ובהתלהבות המפעמת בנו. אנו חייבים למצוא לעצמנו זמן בכל יום כדי לשאול את עצמנו מדוע אנו נמצאים כאן, כיצד אנו חיים והאם אנו עושים את השימוש הנעלה ביותר במתנות שהחיים העניקו לנו.
בניית החזון האישי עפ”י שלושת הפרמטרים: מטרה משמעותית, ערכים ברורים ותמונה של העתיד, מאפשרת לנו להגדיר לעצמנו מי אנחנו, לאן אנו הולכים ומה ינחה אותנו בדרכנו. כדי ליצור לעצמנו את העתיד המיטבי הרצוי לנו, אנו חייבים להקדיש תשומת לב לחיים ולהיות בקשר תדיר עם החלומות שלנו.
לסיום, אני ממליצה לכולכם ללמוד מהאנשים המצליחים ביותר בעולם, להקדיש את הזמן הראוי לעיצוב העתיד שלכם ולכתוב לעצמכם חזון אישי.
אשמח לעזור לכם ליצור חזון אישי וללוות אתכם בדרך להגשמתו.
פנינה ארד.